הבנת הנקרא – חלק ג' – הכנה לצו ראשון – חינם

הסופר והמחזאי הרוסי אנטון צ’כוב נולד בשנת 1860 לאימו, יֶבְגֶנְיָה, שהייתה בתו של סוחר, ולאביו, פאבל, שהיה בעליה של חנות מכולת. צ’כוב תיאר את אביו כאב נוקשה ונהג להעיר בנוגע להוריו כי "את הכישרון הוריש לנו אבינו ואת הנפש אמנו". האב לימד את צ’כוב ואחיו לנגן בכינור ובפסנתר, והאומנת של המשפחה לימדה אותם שפות. אימו נהגה לספר לילדי המשפחה סיפורים מחייה ברוסיה. עד גיל שמונה למד צ’כוב בבית הספר היווני בעיר הולדתו, אז עברו הוא ואחיו ללמוד בגימנסיה. הלימודים בגימנסיה עוררו בלבו של צ’כוב כמיהה לחופש, שקיבלה ביטוי מאוחר יותר בכתיבתו, בסיפוריו. כשהיה בן 13, צפה באופרטה "הלנה היפה", אירוע שריגש אותו והיה מניע חשוב בהחלטתו להיות מחזאי בבגרותו. בתקופה זו לקח חלק בכתיבת עיתון הגימנסיה בכתיבת שירים, סיפורים ומערכונים הומוריסטיים. כמו כן, השתתף בהצגות שהוצגו על ידי תלמידי הגימנסיה. כשהיה בן 16, עברה משפחתו לעיר מוסקבה והוא נותר לבדו בעיר מולדתו, על מנת לסיים את לימודיו בגימנסיה עד תום.

לפי הקטע ניתן להסיק כי לימודיו של צ’כוב בגימנסיה-

הַנֶּגֶב הוא אזור גאוגרפי במדינת ישראל המשתרע בחלקה הדרומי, הוא מהווה כ-60% משטח המדינה, וחלק קטן ממנו נמצא מחוץ לה. ניתן למצוא הגדרות שונות לגבולותיו המדויקים של הנגב, שנקבעו על ידי חוקרים שונים. עם זאת, מקובל על כלל החוקרים כי ארץ הַנֶּגֶב המקראית השתרעה באזור צפון הנגב של ימינו בלבד. בנוסף, מרכז הנגב של ימינו הוא למעשה מדבר צין ודרום הנגב של העכשווי הוא מה שהיה חלקו המזרחי של מדבר פארן הגדול.

צורתו של הנגב כצורת משולש. שטחו של הנגב, בתוך גבולות ישראל, הוא כ-13 אלף קמ”ר. בשל היותו של הנגב האזור הדרומי הצחיח של ארץ מדינת ישראל, גבולו הצפוני נקבע לרוב על פי כמות המשקעים הממוצעת. נהוג למתוח גבול זה בקו העובר צפונית לבקעת באר שבע ונמתח מאזור דרום ים המלח במזרח ועד לנפת אשקלון במערב.

באופן טבעי, בשל אופיו המדברי, אוכלוסיית בעלי החיים והצמחייה האופיינית לנגב צריכה להסתגל ולשרוד בתנאים קשים, כאשר העיקריים הם מחסור במים, מקורות מזון וצל כמו גם חום גבוה במהלך שעות היום וקור בשעות הלילה. בהתאם לכך, רובה המוחלט של הצמחייה הדלילה שכן גדלה באזור היא צמחייה מדברית שצורכת מעט מים בלבד, ויכולה לשרוד את שינוי הטמפרטורות התכוף. ברובה, הצמחייה אינה צבעונית אלא בגווני אפור, חום וירוק דהוי.

איזה מהמאפיינים הבאים אינו מוזכר בקטע כמאפיין של הנגב?

הַנֶּגֶב הוא אזור גאוגרפי במדינת ישראל המשתרע בחלקה הדרומי, הוא מהווה כ-60% משטח המדינה, וחלק קטן ממנו נמצא מחוץ לה. ניתן למצוא הגדרות שונות לגבולותיו המדויקים של הנגב, שנקבעו על ידי חוקרים שונים. עם זאת, מקובל על כלל החוקרים כי ארץ הַנֶּגֶב המקראית השתרעה באזור צפון הנגב של ימינו בלבד. בנוסף, מרכז הנגב של ימינו הוא למעשה מדבר צין ודרום הנגב של העכשווי הוא מה שהיה חלקו המזרחי של מדבר פארן הגדול.

צורתו של הנגב כצורת משולש. שטחו של הנגב, בתוך גבולות ישראל, הוא כ-13 אלף קמ”ר. בשל היותו של הנגב האזור הדרומי הצחיח של ארץ מדינת ישראל, גבולו הצפוני נקבע לרוב על פי כמות המשקעים הממוצעת. נהוג למתוח גבול זה בקו העובר צפונית לבקעת באר שבע ונמתח מאזור דרום ים המלח במזרח ועד לנפת אשקלון במערב.

באופן טבעי, בשל אופיו המדברי, אוכלוסיית בעלי החיים והצמחייה האופיינית לנגב צריכה להסתגל ולשרוד בתנאים קשים, כאשר העיקריים הם מחסור במים, מקורות מזון וצל כמו גם חום גבוה במהלך שעות היום וקור בשעות הלילה. בהתאם לכך, רובה המוחלט של הצמחייה הדלילה שכן גדלה באזור היא צמחייה מדברית שצורכת מעט מים בלבד, ויכולה לשרוד את שינוי הטמפרטורות התכוף. ברובה, הצמחייה אינה צבעונית אלא בגווני אפור, חום וירוק דהוי.

מה ניתן להסיק על אזור בקעת באר שבע לפי הקטע?

מחקרים רבים שבוצעו כדי לענות על שאלה זו הראו כי קיים דמיון רב בין הבעות הפנים ופירושן בתרבויות שונות. בשנות ה-70' של המאה העשרים, הפסיכולוג פול אקמן בחן אנשים מתרבויות שונות בכל רחבי העולם ומצא כי בני האדם בכל רחבי העולם חולקים 7 הבעות פנים המשותפות לכולם: שמחה, עצב, כעס, הפתעה, גועל, זלזול והפתעה. אקמן הגיע עד השבטים המבודדים של אפריקה ומצא שהם ידעו שהבעות הפנים שלהם מחולקות לאותם 7  סוגים כפי שקורה במערב אירופה. בנוסף אקמן גילה כי אנשים מתרבויות שונות שמעולם לא נפגשו ידעו לזהות בדיוק את הרגש המובע דרך הבעת הפנים של האחר. מחקר אחר התומך בטענה שהבעות פנים רגשיות הן מולדות ולא תוצר של למידה תרבותית התבסס על המשחקים האולימפיים ביוון בשנת 2004 ומצא כי הבעות פניהם של ג'ודאים אולימפיים עיוורים מלידה היו זהות להבעות פניהם של ג'ודאים רואים, בין אם נצחו או הפסידו.

בניגוד לעמדה האוניברסלית ניצבת הגישה הטוענת שהבעות הפנים נרכשות על ידי למידה חברתית. אנו נולדים ללא יכולת להבנת הבעות פנים, אך ניסיון החיים, הקשר עם ההורים ותגובות שאנו מקבלים מהתרבות בה גדלנו מאפשרים לנו ללמוד על הקשר בין הבעות פנים שונות והרגש אותו מרגיש האדם שמנגד. במחקר שכלל משתתפים משתי תרבויות (אסייתית ומערבית) הוצגו לכל משתתף אלפי הבעות ייחודיות במשך שנייה. התוצאות הראו כי בקרב חברי הקבוצה האסייתית הבעות רבות שויכו ליותר מרגש אחד ולא ניתן היה לזהות הבעה אופיינית עבור כל החברים בקבוצה. עם כן, לפי מחקר זה, הבעות פנים אינן אוניברסליות באופן מוחלט מכיוון שהפרשנות שלהן תלויה בתרבות ובהקשר שבו הן מופיעות.

מי מהשאלות הבאות היא המתאימה ביותר להיות הכותרת של הקטע?